"רשימת ה-7" של מארק פרוסט הוא לא משהו שהייתי קוראת, כנראה, אם לא הייתי מבחינה בכיתוב "ספרו הראשון של מרק פרוסט שכתב את טווין פיקס, יחד עם דיוויד לינץ'" על הכריכה האחורית. טווין פיקס היא סדרה מופתית, ואחרי ניסיון כל כך מוצלח עם כתבי מארק פרוסט שמכילים עולם תחתון אפל וסודי של כשפים מרושעים, החלטתי ששווה לנסות גם את זה. והספר אמנם התברר כמשהו שלא מזכיר את טווין פיקס בשום צורה, אבל כבידור הוא לא רע בכלל.
רשימת ה-7 מציב סופר אלמוני בשם ארתור קונאן דויל, שספריו נדחים שוב ושוב על ידי הוצאות לאור, מול קונספירציה אפלה של מכשפים מרושעים; ד"ר דויל מקבל מכתב מסתורי מעלמה במצוקה, בו הוא נקרא לסיאנס מיסתורי לא פחות, שמשתבש נוראות. גבר – מסתורי, כמובן – שמופיע ברגע האחרון ומציל את חייו מזהיר אותו שהפך למטרתה של "אחוות האופל", ושאסור לו לבטוח באיש. כמה דמויות שנדמה שיהיו מרכזיות מופיעות, אומרות כמה משפטים סתומים ומסתוריים, ונעלמות. דויל נמלט מביתו ומחייו השקטים והמשעממים ופוצח בשורה של הרפתקאות מסמרות שיער. הכל כיאה לז'אנר.
זה מותחן פנטסטי שהגימיק המרכזי שלו הוא, כמובן, הדמות הראשית – אני לא מכירה מספיק לעומק את כל סיפורי שרלוק הולמס, אבל אפילו אני זיהיתי פה ושם רפרנסים ורמיזות לעלילות הבלש המפורסם בעולם אותן כתב, אם מישהו לא זיהה, אחד – ארתור קונאן דויל. אבל באופן כללי, הספר לא באמת משתמש בגיבור הזה שלו בשום צורה מעניינת. רוב הספר בכלל לא זכרתי ש"דויל" אמור להיות דמות היסטורית אמיתית. הוא מתנהג וחושב כמו שהדמויות בז'אנר תמיד מתנהגות וחושבות, והוא דמות סטנדרטית להפליא, לא אדם אמיתי. בשביל לתת למישהו להזריק סמים ואז לפצוח בנגינת כינור סוערת, בלי להניע את העלילה בשום צורה אלא סתם כדי לקרוץ לקוראים, לא צריך להעלות אנשים באוב. הרגע היחיד שבו הפרט השולי של זהות הגיבור הופך משמעותי הוא בסופו של הספר ובאפילוג מיותר שביחד מהווים את הנקודה החלשה ביותר של מה שהוא ספר זורם וכיפי במיוחד. הוא לא הסגנון שלי, שלא לדבר על קצת סתמי, מאוד טיפשי וחולף ביעף, אבל בכל זאת יש ברשימת ה-7 משהו שלא נתן לי להניח אותו עד העמודים האחרונים. אפילו הסוף הקצת מחופף, שדי מאכזב אחרי כל הציפיות שהספר מעורר לקרב אימתנים וגורלות שנחרצים, לא באמת פוגע בהנאה הזו עד כדי כך. זה ספר שמיועד למי שאוהב מותחנים פנטסטיים אפלים-אך-מודעים-לעצמם, ומחפש קריאה קלילה, וככזה, הוא ממלא את תפקידו לא רע בכלל וגרם לי לחשוב שאולי אני צריכה לקרוא קצת יותר בז'אנר... המלצות, מישהו?